הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

– יש בזה הרבה מחלוקות והרבה חילוקים במציאות.

הנה מרן הש"ע (סימן ר"מ סעיף ו') כתב

הכניסה לדירה שייכת לכל השוכרים ולא גרע מחדר

אם הדלת לא נעולה וכל אחד יכול לדפוק

אין איסור בזה מן הדין, וכמו שנהגו רבים

א) כיון שמתפללים קבוע מנחה וערבית בחדרים יש

יש בזה מחלוקת איך לפרש זאת. ולכן כל

אין צריך שהמברך יתכון באופן פרטי על כל

הלכות הדלקת נרות שבת למי שאינו שוהה בביתו

כשהוא מלוכלך מאבק דרכים, הגיע אל בית הדוד. “גש נא אל הכיור ושטוף את פניך וידיך”, אומר לו הדוד. הוא ניגש, אולם כעבור דקה חוזר: “סלח לי דוד יקר, המים אזלו מן הכיור”. הדוד מחייך למשובתו של הכפרי הנבער, ניגש אל הכיור פותח את הברז למול עיניו הנדהמות, והמים זורמים… גם האכילה לא היתה מלאכה פשוטה כלל וכלל. לא רגיל היה לאכול בכפית ובמזלג, ודקר את עצמו פעם אחר פעם, עד שהצליח להכניס לפיו משהו מן הצלחת…

1. בעניין שמיעת שירים והליכה לערבי שירה יש תשובה

בפשיטות בכל סעיף יש חידוש בסעיף י"ג מדובר

מה ענין בין לגדל דור שלא יודעים בין

ודאי שמשודכת אסורה ביחוד כמו כל אשה אחרת.

מעיקר הדין אינה צריכה לבוא כדמוכח מהשלחן ערוך

צריך שיהיו עשרה בחדר אחד מהחדר השני לא

פרשת השבוע וחומש ויקרא פותחים בפסוקים “ויקרא אל

מכיון שאיסור הקריעה אינו אלא מדרבנן, ויש כאן

אמנם מצד אחד הבעל צריך לעמוד לצד אשתו,

דייר אחד צבע את דירתו. כיון שנותר לו

בס”ד אשרי מי שבא לכאן כתבה שפורסמה בעתון

בן איש חי (ש”א הלכות חנוכה הי”ד-י”ז): אסור

בחוץ לארץ תרגמו “לבן הארמי” – לבן הרמאי,